מאמרים

סיפור מהקליניקה על זרוז לידה

בערב שבת,בשעה 21:30 ,מתקשרת אלי מיכל(שם בדוי) בת 34 :"קיבלתי את הטלפון שלך ואני רוצה שתעזרי לי" אמרה בנחרצות.

אני בהריון בשבוע 41+4 ימים (ז"א שהיא כבר הגיעה לסוף שבוע 42 ונמצאת בסיומו של חודש תשיעי) ואני לא מפתחת צירים ולידה.רוצים לזרז אותי בבית חולים,אני בלחץ מזה,ממש לא רוצה ואני חייבת שתעזרי לי.תתני לי משהו בטלפון.מה אי אפשר? אפשר לבוא עכשיו?

אה,זה מאוחר לך..כמה את לוקחת? אוי לא הגזמת קצת?!.טוב בסדר,אני אגיע.

אנחנו קובעות למחרת בבוקר,למזלה בדיוק התפנה לי חלון בשעה 10 בבוקר.

אני תוהה ביני לבין עצמי אם בכלל תגיע,לאור ניסיוני כאשר אנשים מתקשרים ומבקשים דחוף דחוף עכשיו-הם בסוף לא מגיעים.מין חוק כזה.מרפי של מטפלים.אולי הם פשוט היו צריכים לקבוע כדי להשקיט את החרדה הפנימית אבל לא באמת מעוניינים בתהליך? אולי.

למחרת,יום ראשון בבוקר מיכל מתייצבת בשעה  10:00 בדיוק.אישה יפיפייה,בטן ענקית של סוף תשיעי,נמוכה מאוד-לאחר שבוע 36 הבטן יורדת בכמה סנטימטרים,הגוף מכין את עצמו ללידה.אפשר לזהות את התהליך בכך שפשוט יותר קל לנשום,עד אז יש לחץ גדול של הבטן על הסרעפת ומאותו שבוע לערך כשהבטן קצת יורדת ויש הקלה בנשימה אצל רוב היולדות.

אנחנו מתיישבות בקליניקה ותוך כדי אני מתבוננת בה. אמנם הבטן נמוכה אך העיניים שלה נראות חדות,צלולות,מתרוצצות.לא כמו של מי שאמורה לכרוע ללדת בכל רגע. בד"כ מס’ ימים לפני לידה העיניים מקבלות מעין מבט זגוגי,מעורפל.הגוף מתכונן,יש הפרשת הורמונים,נוצרת האטה,קשה להתנהל בקצב היומיומי הרגיל.

היא מספרת,כבר חודש יש לי צירים פה ושם,עשו לי 4 פעמים "סטריפינג" (פקיעת קרומים,אמור לזרז לידה.תהליך לא נעים וכואב מאוד) , בלעתי בקבוק שמן קיק  (גם אמור לזרז,לא ברור לי למה,אולי מההתייבשות של ההקאה אח"כ?!.התייבשות גורמת להופעת צירים.)

ועכשיו רוצים לתת לי פיטוצין  (הורמון סינטטי הידוע בכינויו "פיצוצין" על הצירים העוצמתיים והלא טבעיים שמייצר ,מחקה את פעולת האוקסיטוצין הורמון שמשתחרר באופן טבעי בלידה ויוצר צירים טבעיים). אני רוצה לידה טבעית.אני יודעת שמאוד לא פשוט לקבל פיטוצין מבלי לקבל אפידוראל,הכאב חזק ביותר. 

אמרתי לרופא שאני הולכת להומיאופתית ושיתן לי זמן. והוא הסכים ונתן לך 24 שעות אם לא מאשפזים אותי מחר על הבוקר.

אני מתשאלת אותה,פרטים אישים,היא נשואה,יש לה ילד בן שנתיים,עובדת בחברת היי-טק בתפקיד ניהולי. 

אני לא מבינה למה אני לא מצליחה ללדת היא אומרת לי.יש בי משהו לא בסדר.אולי יש לי בעיה הורמונאלית ואני לא מייצרת צירים. אבל את כן מייצרת צירים אני עונה,הם פשוט חלשים ולא אפקטיביים,צריך להבין למה ומה עוצר אותם.יש לך השערה? אני שואלת(לרוב אדם ידע לשער מדוע סובל מהבעיה).

אמא שלי טוענת שזה בגלל הלידה הקודמת,שאני בטראומה היא מספרת.היתה לי ממש  לידה סיוט. הגעתי לבי"ח בלילה,אחרי ירידת מים ובלי צירים. תוך כמה שעות אמרו לי שזה מסוכן והחליטו לתת לי זירוז. אז לא ידעתי מה זה ומה זה עושה.התחילו צירים בבת אחת,חזקים משהו לא נורמאלי,כאבי תופת.צרחתי.

באו אחרי כמה זמן לבדוק פתיחה.ואני לא מתקדמת.הוסיפו עוד טיפות של הזירוז ואני השתגעתי מהכאב. רציתי אפידוראל,צרחתי אפידוראל והמרדים היה בניתוח.בינתיים עברו כבר כמה שעות.כשכל הזמן אני תקועה בפתיחה,הגעתי אולי ל3 ס"מ אחרי 7-6 שעות עם זירוז. בקיצור בסוף קיבלתי אפידוראל אבל אני כנראה לא מגיבה כל כך והרגשתי הכל.אחרי 16 שעות של צירים ילדתי והרגשתי את כל הצירי לחץ.הרגשתי הכל.היה סיוט,בלתי נסבל.היה קשה להתאושש אחרי הלידה,דיממתי המון,משכו שלייה החוצה. אני ממש מפחדת שיהייה לי שוב ככה.

עכשיו הכל ברור אמרתי לה.הטראומה עוצרת אותך.בואי נראה אם יש עוד תחושות או דברים שעוצרים אותך ואנחנו ממשיכות לדבר במשך שעה ארוכה.

לאט לאט היא נרגעת,מתחילה להרפות,ואני ממשיכה לתשאל אותה על ההיריון,על סימפטומים פיזיים,על עצמה.כמה שיותר אלמד עליה כך אוכל להבין יותר טוב ולהתאים לה את הרמדי המדויקת ביותר למצבה. אני מנסה לתת לה בשעתיים עצות והכנה ללידה שאני לרוב עושה עם המטופלות ההריוניות שלי לאורך ההיריון,אנחנו מדברות על מצב של "לידה פעילה",תנוחות טובות לצירים,מה אפשר לקחת אח"כ להתאוששות.

וכמובן שאני נותנת לה רמדי,לאור הטראומה ולאור סימפטומים נוספים שתיארה

אני מחליטה על הרמדי Cimicifuga ( צמח ה"קוהוש השחור") בדילול וניעור הומיאופתי גבוה. זוהי רמדי נפלאה למצבים של טראומה,למשל לידה קודמת טראומתית,חששות רבים.הרמדי יוצרת אמון בתהליך הלידה,עוזרת להיפתח פיזית ונפשית.האדם שזקוק לו יחוש לרוב לכוד,ללא מוצא. הפחדים נשמרים עמוק בפנים ולא יצאו החוצה ספונטאנית מכיוון שהיא מגינה עליהם מכל משמר.

אני נותנת לה מייד מנה מהרמדי,והיא לוגמת."אוי אלה הוא יוצא-אני יולדת!!" היא צוחקת איתי. לפני שהיא הולכת אני נותנת לה עוד מס ‘ מנות של הרמדי עם הנחיות מתי לקחת ואיך. אני מסבירה לה שיש לנו מעט מאוד זמן לייצר לה צירים,ושעכשיו תהייה סבלנית.השעה היתה 12:00 בצהריים ולפי ניסיוני לידות אוהבות לקרות בעיקר בלילה. תלכי לנוח ייעצתי לה,אל תתרוצצי. את תצטרכי את האנרגיות שלך. הפעם כשאני מתבוננת בעיניים שלה הן יותר רכות,מעורפלות,כאילו ירד ממנה משא כבד.היא נושמת.אנחנו קובעות להיות בקשר במהלך היום מתי שתצטרך ומכינה את עצמי לטלפונים בלילה..

אני מקווה ביני לבין עצמי שאכן לקראת שקיעה והחשכה יתחילו צירים.

בשעה 14:00 בצהריים היא מתקשרת: אני בקניון וירדו לי המים! היא נשמעה שמחה אך הביעה חשש ששוב לא יתחילו צירים "כמו אז" . אני אומרת לה לקחת עוד מנה ולדבר איתי עוד שעתיים.

בשעה 16:00 היא לא מתקשרת.אני שוקלת לצלצל בעצמי אבל נזכרת בעצה שלי על כך שהיא חייבת לנוח ומחליטה לא להעיר אותה.

ב-17:30 אני לא מתאפקת ומתקשרת, "אני אחרי הלידה" היא צוחקת ,בשעה 16:00 התחילו צירים חזקים ותוך כמה דקות נהיו כל דקה. טסנו לבי"ח והגעתי בפתיחה מלאה. תוך רבע שעה ושני צירי לחץ הילדה היתה בחוץ.

הייתי ממש מאושרת בשבילה.הטראומה נפתרה בזמן והיא יכלה ללדת כמו שהיא רצתה,וגם מהר.קבענו להישאר בקשר,שנשאר עד היום,כבר שנה אחרי.

כמה טיפים להריון:

*משבוע 37- לשתות תה עלי פטל וסירפד(חשוב לערבב) ,לפחות 3 כוסות ביום.

השילוב מחזק את הרחם ואת הטונוס,ומוסיף ברזל לתפריט.

*אפשר לקחת משבוע -37 כמוסות של שמן נר הלילה(Primrose),עד 1300 מ"ג  פעמיים ביום.השמן מרכך ומכין את צוואר הרחם ללידה.

*יוגה חשובה מאוד,היא מחזקת,מגמישה ומרפה. אם ממש אין כוח אפשר להתחיל רק בחודש שביעי.חשוב ללכת ל מדריכת יוגה הריון  מוסמכת.


אלה מור RCHom - הומאופתית | 050-4328202 |   | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.



Website by OCHO-STUDIO