מאמרים

עצירות אצל תינוקות ועצירות בכלל

תופעת העצירות אצל תינוקות היא תופעה שכיחה ביותר הגורמת לקטנטנים סבל רב.

הסיבות נובעות ממערכת עיכול לא בשלה מספיק, (מערכת זו היא האחרונה להבשיל ברחם ולכן ילודים רבים סובלים מתופעות גזים ועיכול), רגישות לשינויים תזונתיים וכן כל תנודה במצב הרוח עלולה להשפיע ישירות על העיכול . עצירות תתבטא בבכי עז,האדמת פנים,התפתלויות ,נפיחות בבטן,גזים(עם או בלי ריח) אי מתן צואה או צואה קשה במיוחד. הבעיה נוצרת מחוסר תנועתיות (פריסטלטיקה) של המעי.

עצירות מוגדרת כתלונה על יציאה מעוכבת  לפחות שבועיים או קשה הגורמת לחולה סבל .

 האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ילדים הגדיר עצירות בילדים, כ"תלונה על יציאה מעוכבת (NASPGAN) או קשה, שנמשכת לפחות שבועיים וגורמת לחולה סבל ממשי".. הקושי גורם לעיתים קרובות להופעת סימפטומים כגון כאבי בטן ונפיחות בבטן, ובמקרים קשים יותר – חסימת המעיים ע"י צואה.

 בראייה שלי והתבוננות ההומיאופתית ההוליסטית, יציאה פעם בשבועיים או אפילו פעם במס ימים אינה מראה על מצב תקין ומאוזן של הגוף. זה כמובן תלוי גם במטבוליזם האישי של כל אחד ואחד. אם אדם ניגש לשירותים פעם ביומיים ואין הדבר מלווה בסבל או כאב אפשר לומר שהמצב בסדר. מה שנקרא טוב אבל לא מצוין.

אם נסתכל על כך בדרך שונה ונחשוב על פח הזבל הביתי שלנו, רובנו מרוקנים את הפח מידי יום מכל הפסולת והלכלוך שהצטברו בו.אצלנו זה לא אמור להיות שונה במיוחד.נהפוך הוא.כאשר ישנה עצירות הגוף סופח אליו נוזלים שהיו אמורים להיות מופרשים החוצה והם מלאי פסולת ורעלים. לא בכדי מתפללים בבוקר "תודה על שעשנו נקבים נקבים חלולים חלולים".

ד"ר אריה אבני,גסטרולוג מסביר כי הגוף צריך בעצם לקיים עיקרון פשוט- חוק שימור המסה והנפח. נפתח השסתום מלמעלה ונכנס מזון?נפתח השסתום מלמטה כדי לקיים את חוק שימור נפח הבטן. כך הגוף פועל כאשר הוא במצב של איזון. כשאין איזון יש תקיעות,אין זרימה ומתחילות הצרות.

תינוקות יונקים יסבלו מעצירות לעיתים רחוקות יותר משום שחלב האם מתעכל במהירות גדולה יותר וכן יש בו מס חיידקים ידידותיים המסוגלים לפרק חלבוני חלב בקלות . כמו כן  ליונקים יש רמות גבוהות של הורמון המוטילין שמגביר את תנועתיות המעי.

תדירות "נורמאלית" של יציאות היא 4 פעמים ביום לחודש הראשון עם ירידה הדרגתית לפעמיים ביום עד גיל שנתיים (כמובן שגם יותר זה בסדר גמור). אצל יונקים הכמות הסבירה נעה בין 7 פעמים ליום לפעם בשבוע.

עצירות יכולה להתפתח גם עם תחילת אכילת המוצקים מפני שהמערכת עדיין אינה בשלה מספיק .תקופה שבה רואים עלייה חדה בקב תופעות העצירות אצל ילדים היא תקופת הגמילה מהחיתולים.

העצירות יכולה להתבטא או בצואה קשה אשר גורמת לכאבים בזמן היציאה,ובמקרים מסוימים יוצרת סדקים בפי הטבעת (פיסורה) או באי מתן צואה מס ימים. לפעמים גם שניהם.

הטיפול הקונוונציונלי כיום מציע תרופות המושכות מים אל תוך הצואה ומרככות אותה (מסוג אבילאק-שעלולה ליצר בעיית גזים ותרופות מסוג PEG-למשל נורמלאלקס). הבעיה היא שהפתרון הוא זמני ואף תרופה אינה פותרת את הבעיה. להיפך. ידוע שמעיים עלולות להתרגל בקלות למרככים ומשלשלים ואז אנחנו משלמים מחיר כבד-הן שוכחות איך לעשות את העבודה לבד.

להומיאופתיה הקלאסית יש אפשרות מצוינת לעזור במקרים של עצירות.

גם אצל תינוקות וגם אצל מבוגרים. עצירות היא סימפטום. כמו תמרור שמראה לנו על שיצאנו מאיזון. על ידי אבחון מדויק נבין מדוע הגוף "נתקע" (תרתי משמע) ומדוע  מתבטא באופן הזה.

 לאחר האבחון והניתוח שלו נוכל להתאים למטופל (בין אם הוא קטנטן בן 3 חודשים ובן אם הוא מבוגר בן 60) את ההכנה ההומיאופתית המתאימה והמדויקת ביותר עבורו. כאשר ההכנה (הקרויה רמדי) עובדת הגוף יחזור למקום הבריא שלו בעדינות ובקביעות ויתרחש ריפוי. בלי צורך ותלות בתרופות מרככות ומשלשלים.או אפילו תלות בסיגריה וקפה של הבוקר. המטרה בטיפול היא לעזור לגוף לרפא את עצמו כך שגם להומיאופתיה לא יזדקק בסיום תהליך הריפוי.

מגיעים אלי לטיפול תינוקות רבים הסובלים מבעיות עיכול ועצירות.כאשר ההורים נוכחים שהטיפול עוזר גם אחד מהם מגיע עם אותה בעיה. עצירות היא לרוב תורשתית. זכור לי במיוחד מקרה  שבו הגיע לטיפול תינוק בן 4 חודשים. היו לו יציאות אחת לשבוע,הוא היה חסר שקט ,לא הסכים לשכב לבד לרגע או אפילו לשחק באוניברסיטה שלו ללא מישהו שיהיה צמוד אליו. רוב היום היה על הידיים או במנשא וצרח בכעס כאשר הורידו אותו. בהתבוננות שלי מבנה גופו היה רזה,ואף כחוש מעט ואילו בטנו נפוחה והוא סבל מגזים.הבעת פניו הייתה מוטרדת. לא היה מדובר בתינוק חייכן מידי (למרות שבהחלט אפשר להבין אותו-הוא כל הזמן סבל).השעות שבהם היה חסר שקט באופן יותר קשה מהרגיל היו שעות אחה"צ. אמו כינתה אותו בחיבה "קרצי".לפני כל יציאה היה מתפתל וסובל כל הלילה.וגם הוריו.

התאמתי לו רמדי (הכנה הומיאופתית) מצמח שנקרא "כף שרך הזאב".במינון שהותאם במיוחד עבורו. לאחר שבוע האימא דיווחה על הקלה משמעותית. לאחר הרמדי מייד הייתה יציאה ולמחרת שוב. הוא עדיין מוציא גזים אך אין סבל מעורב. הוא נינוח יותר ומוכן להיות לרגע עם עצמו בטרמפולינה או באוניברסיטה. הוא מחייך יותר.

במעקב בקליניקה לאחר חודש הוריו דיווחו כי השיפור ממשיך בצורה הדרגתית וקבועה. הבטן פחות נפוחה,הגזים פחתו משמעותית,הוא פחות חסר שקט,יש יציאה כל יום בלי סבל.הוא נינוח וחייכן. האימא שינתה את שם החיבה לשם חיובי. המשכנו לטפל בו בעזרת הרמדי פעמיים נוספות במהלך החודשים הבאים עד שלא היה צורך יותר. כאשר היה צורך אחר-וירוס שנדבק בגינה וכד’ טיפלנו בו בעזרת הרמדי שלו והוא לא נזקק כמעט לשום תרופה מערבית אחרת.

ומה עוד אפשר לעשות?

בעצירות אצל תינוקות אפשר להוסיף למי השתייה מים שהושרו בהן תאנים או שזיפים. יש שנותנים כפית או שתיים של מיץ עגבנייה מרוסקת.אני לא ממליצה.עגבנייה היא חומצית ואלרגנית ועלולה גם לעשות ההיפך.

עיסוי עדין של הבטן,תנועות מעגליות בכיוון השעון.

 עוד דברים שחשוב להקפיד ולתת את הדגש:

1.להקפיד על שתייה. יום אחד הבן שלי חזר מהגן עם תובנה מעולה : פיפי כתום-איום ונורא. פיפי צהוב-זה לא טוב. פיפי שקוף-אני אלוף! . צודק. כשאין מספיק נוזלים בגוף,המים מהצואה יספגו בגוף בחזרה (יחד כל הרעלים שהיו אמורים לצאת),הצואה נשארת קשה ויבשה ועלולה לגרום לדימום וכאבים.

2.להקפיד על תזונה עשירה בפירות ירקות דגנים מלאים וסיבים תזונתיים. הם מעודדים את הגוף לנקות את עצמו.

3.להעשיר את התזונה בעלים ירוקים. התאית של החסה,עלי הבייבי,תרד וכל הירוקים פועלת במעי כמו ספוג פלא אשר מנקה את כל הלכלוך הקשה שנדבק במהלך הזמן ומוציא אותו החוצה.

4.לא להתאפק או להתעלם מהצורך. דבר  שנפוץ אצל ילדות בגילאי בית ספר.בשל תנאי חוסר ההיגיינה בשירותים.

5.לבדוק תת פעילות של בלוטת התריס.(גם אצל מבוגרים וגם אצל תינוקות).


אלה מור RCHom - הומאופתית | 050-4328202 |   | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.



Website by OCHO-STUDIO